Search
  • Niva

בורדו וסנט אמיליון-מחוז היין והיופי

Updated: Jun 19


העיר בורדו עוררה את סקרנותי עוד הרבה לפני שביקרתי בה.איזה שם זה דרמטי "בורדו".הצבע התיאטרלי הזה אהוב עלי מאז ומתמיד. הוא גם צבעו של היין המסמל את העיר.ברור לכל חובבי המשקה האלכוהולי האדום העז הזה שאי אפשר להיות בצרפת מבלי להכיר את העיר בורדו וסביבותיה

אבל לא רק בגלל היין בורדו וסגולותיו אנינות הטעם. אפשר למנות מספר סיבות טובות מדוע להגיע לבורדו. העיר היא מה שנקרא

ה"It City" עכשווית,תוססת ומתקדמת. כשמגיעים אליה אפשר להיות רגועים. לא רק שמגלים יופי ארכיטקטוני מרהיב בכל רחוב וכיכר.נשאבים במהרה לתוך עיר חיה וסואנת שמציעה למטייל בה מגוון אפשרויות בילוי שיגרמו לו להבין מיד שהוא הגיע לעיר הנכונה.

"עזבתי את פריס במטרה לבנות את חיי בבורדו" אומר לי בחור פריסאי לשעבר שהעתיק את מגוריו לבורדו. חברתי ואני עדיין נודדים בין אירבניבי אחד לשני אבל אנחנו לא מתייאשים ובסוף נמצא דירה"

את אנטואן פגשתי בבית קפה בפריס בדיוק כמו פרנק עליו ספרתי בבלוג על אנטיב. לגמרי במקרה באחד מבתי הקפה המקסימים הנמצאים בעיר ביד רחבה.ראיתי אותו לעיתים קרובות באחד מבתי הקפה האהובים עלי בפריס בו הוא עבד. בורדו מסתבר,בנוסף היא יעד מושלם לחובבי הקפה האיכותי ולא רק ליין.

בורדו,זאת עיר יפהפייה וגדושה בהיסטוריה. למתהלך בה יש הרגשה שהוא פוסע בתוך שמלת בד קטיפתי עשיר ,התפור בשכבות מהמאה השמונה עשרה.




הכיכר הנודעת, La place Quinconces בלב העיר,שחולפים על פניה מוכרחים להיעצר ולהתבונן בה. בתוכה ניצבת אנדרטה מפוארת ומרשימה ביותר

היא נבנתה מחדש במאה ה19 והיא אחת מהגדולות באירופה עם נוכחות מלכותית וחזקה.

אבל זאת המאה ה18 המוזכרת מאוד בהקשר לבורדו שהרבה מהמבנים שלה שופצו,חודשו בתקופה הזאת. זהו תור הזהב,הפילוסופים והסופרים כמונטסקייה,מונטיין ומורייאק (שלשת הM) השתקעו תקופה בחייהם בבורדו ויצקו חלק מיצירותיהם ונשמתם בעיר. שמותיהם מתנוססים על שלטי רחובות. וישנה כיכר ידועה שנקראת על שמם

הכיכר של האנשים הגדולים.צמוד אליו מרכז מסחרי יפה. "la place de grands hommes"




ואחד המקומות הבולטים ביופיים גאוות העיר בורדו הוא "התיאטרון הגדול של בורדו" בית האופרה המפואר הבנוי בהשפעה של ארכיטקטורה יוונית קלאסית.התיאטרון שנבנה מחדש אחרי שריפה שפרצה בו במאה ה18 על ידי הארכיטקט ויקטור לואיס. התיאטרון החדש נחנך בהצגת בכורה של המחזאי רסין "אטאלי". ויקטור לואיס היא דמות מפתח בחשיבות התפתחותה ושגשוגה של העיר בורדו כפי שמסביר לי זאת מנהל יחסי הציבור של התיאטרון לורן קרוזייה. אני מקבלת ממנו הסבר יסודי ומעניין על בית האופרה המפורסם.שעבר גלגולים ותהפוכות. מבחוץ הוא נראה כמקדש יווני אדיר מיימדים.גם בזכות הפסלים העתיקים המקשטים את חזית הגג

"אנחנו מארחים לא רק להקות בלט קלאסיות כי אם מגוון סוגי מחול ומוזיקה. להקת בת שבע הופיעה פה יותר מפעם אחת ואנחנו נוהגים להזמין להקות מרחבי העולם ובסגנונות שונים" אומר בנימה מסכמת.

מבפנים התיאטרון מזכיר אולם נשפים ענקי ומפואר.כל פרט מחושב ומתוכנן למופת. ולמרות האשליה של וילונות מבד וקירות משיש. הבנייה היא מעץ והצבעים השולטים הם זהב תכלת לבן ואדום. נהניתי מאוד לשבת באולם שכולו הוד והדר ולהקשיב לחזרה של נגן צ'לו מתוך מופע שיעלה בקרוב.



כשעזבתי את בית האופרה הערב כבר ירד ברכות על העיר שנדלקה כמו במטה קסמים באלפי אורות .

הלכתי ברחוב הארוך והבלתי נגמר "סנט קטרין" שופע בתי הקפה והמסעדות בלב העיר ברובע מלא חיים "סנט פייר" שחולש על כמה כיכרות מרשימות ביניהן כיכר הבורסה""Place de la Bourse" אפשר להשתכר רק מריח היין שמלווה אותך מכל הברים הנמצאים בכל פינה.לקראת סוף הרחוב סנט קטרין נמצא בית הכנסת העתיק והגדול שמתמזג עם הארכיטקטורה המרשימה של העיר.

אחד מהאנשים שתרמו לפיתוח העיר הוא ראש העיר שכיהן עד לא מזמן אלן ז'ופה. שמו מעורר יראת כבוד בקרב התושבים שמעריכים מאוד את תרומתו לעיר

.


"איזה יין תרצי לשתות דרלינג" שואל גבר אמריקאי את בת זוגו. הוא איש עסקים המייבא יין צרפתי למסעדות בפלורידה.בברסרי "Orlean" הם מספרים לי שפעם עד פעמיים בשנה הם עורכים מסע בין יקבי היין כמו במדוק וסנט אמיליון כדי לבחור את היינות העונתיים. הם ממליצים לי לבקר בהם.

אני מספרת להם שמחר אסע לסנט אמיליון.

"את תאהבי אותה מאוד. כשתגיעי אליה זה כאילו שנחתת בממלכת היין" אמר האמריקאי בחיוך.

היין ששתיתי בביסטרו בהמלצת המלצר שיודע לתאם את היין המדויק לפי העדפותיו של הלקוח היה בעל טעם עשיר ופירותי. הגבר האמריקאי ואשתו שתו בהתאמה מספר כוסות ונשארו מפוכחים למדיי.

בלילה בורדו היא עיר שוקקת חיים.ברחובות מסתובבים אנשים רבים והמוני תיירים עם חיוך רחב שפוך על פניהם."יין ישמח לבב אנוש." האם כולם מבושמים מהאלכוהול? ייתכן.. בורדו שופעת לא רק במסעדות כי אם גם בברי יין מזמינים הממוקמים בין המסעדות. על יד בית המלון נורמנדי בו לנתי היה מקום שנראה כמוזיאון מעוצב. "la Maison du vin" בית היין שמתאים דווקא לישיבה דווקא בשעות הערב המוקדמות.



היין טבוע עמוק בשורשי העיר הזאת ולכן לא צריך להתפלא שגם למחרת בצהריי היום לאורך נהר הגרון מתקיים שוק אוכל ביום שבת בבוקר עם דוכנים המציעים מגוון מעדנים ובמזג האוויר הנאה,ההולכים ושבים נעצרו ואכלו צדפות מלווים ביין אדום או רוזה.

לאורך הטיול תחת שמים כחולים נטולי עננים,העיר נראתה בחגיגה בלתי פוסקת של הנאות החיים. השילוב של השמחה והיופי,מדבק. אולי כדאי במקום כוס קפה לשתות יין בורדו ב12 בצהריים למה לא?כמו המקומיים חולפת בי מחשבה.


אני נאלצת להיפרד זמנית מהעיר היפה ונוסעת לכפר הנמצא ממנה כארבעים דקות נסיעה ברכבת .

"יש לך מזל שלא תהיי בבורדו בשבת אחרי הצהרים הם יגיעו לפה אנשי הז'קט הצהוב והם מתכוונים לעשות מהומה כהרגלם" אומר לי תושב העיר שמנחה אותי איזה טראם לקחת לתחנת הרכבת.

ככל שאני מתקרבת עם האוטובוס לכפר סנט אמיליון אני מבחינה במרחבים ירוקים המשתרעים בצידי הדרך. בדרך,כרבע שעה הליכה מתחנת האוטובוס לכפר אפשר לחוש באווירה הכפרית הרגועה. לשמוע את ציוץ הציפורים וברקע מבחינים בבתי אבן אפורים עתיקים.



סנט אמיליון כפר עתיק מימי הביניים. חוגג השנה עשרים שנה להצטרפותו למורשת אונסקו בזכות האתרים התרבותיים ההיסטוריים שלו. הכפר הינו כמו יין מרוכז במיוחד "סנט אמיליון" שאני מנסה אותו בארוחת הצהרים. זהו יין עשיר וכבד ולכן הסתפקתי בכוס קטנה כדי לשמור על האנרגיות הערניות.



יופיו העתיק והיותו מעצמת יין, (עוד מימי הביניים האנגלים נהגו לייבא אותו אליהם ).מושך אליו תיירים רבים ולכן ברחובות הצרים והרצופים באבנים נתקלים באנשים רבים שבאים לקנות כמה בקבוקי יין באחת מהחנויות המציעות מבחר מרשים. בית יין בכפר נקרא ""chateau טירה הוא מקום המתמחה בייצור היין ומכירתו. בדרך כלל יש בו מרתף קריר שם מאכסנים את החביות העצומות. והוא מקושט בתמונות וציורים על הקיר.




ואחד מהאתרים החשובים ביותר בכפר הוא הכנסייה המונוליטית שנחצבה בצוק בין המאה ה12 ל 15 אחרי מסעות הצלב, מתחת לאדמה.מדובר בשטח גדול מאוד ובו שרידים מתקופת ימי הביניים כפסלים וחריטיי קיר כדרקון ומלאכים.האפלה השוררת בה מזכירה מאוד את כנסיית הקבר בירושלים וההשוואה בין שתיהן היא בלתי נמנעת כפי שמסבירה המדריכה. יש בו חלק ששימש לאתר קבורה. וחריטים של קדושים העולים לשמיים.

כשיצאתי החוצה,ריח הקטורת שלווה אותי בכנסייה,התחלף שוב עם ריחו המפתה של היין. זה היה תחילת ערב אביבי, והכפר הקטן מתמלא בניחוח משכר של אביב ויין.



מזג האוויר הנאה מלווה אותי בחזרה בדרכי לבורדו. הרכבת לפריס היא רק בערב ואני מנצלת את היום היפה לטיול נוסף בלב העיר. אני מבררת אם אנשי הז'קט הצהוב התפרעו אבל זה עבר בשלום מסתבר ההפגנה. הרחובות עמוסים במטיילים ובעיקר באנשים היושבים במסעדות ונהנים כך נראה מבראנ'ץ עשיר שהוא טרנד פופולארי בימי ראשון.ובבורדו כפי שהבנתי הם טובים במיוחד.


אני מבחינה בכרזה על יד בית האופרה המודיע על להקת מחול נודעת שתגיע לבצע את "les 4 tendances" מאמצע חודש מאי. אולי זה תירוץ מספיק טוב לחזור אליה ונדמה לי שלא רק בי חולפת המחשבה הזאת.

קבוצת תיירים גדולה נעצרה על ידי התבוננה בפרסומת ואחר כך בהשתאות שוב בתיאטרון המרהיב והבוהק תחת השמים הכחולים. על הגג החשוף, בין הפסלים נראה כאילו אל היין בעצמו משתזף בשמש.

"Its a great city Bordeau"

אומר אחד מהם. ולא נותר אלא להסכים.





קרדיט לתמונות-משרד התייירות של בורדו וסנט אמיליון

ניבה יוסף

52 views