Search
  • Niva

לוצרן חלום שוויצרי בלב החורף

Updated: Jun 11


חודש ינואר הוא חודש של אחרי. אחרי החגים המסורתיים. המסיבות, המפגשים עם בני המשפחה המרוכזים לכמה ימים. אירופה לובשת זהב מנצנץ בכל קרן רחוב ובניין והיא מלכותית מתמיד. פריס בחודש דצמבר היא אטרקציה תיירותית גדולה בזכות כל הקישוטים והמלמלות שהיא מתהדרת בהן, לכבוד חג המולד. רק שהשנה חודש דצמבר היה סוער במיוחד בגלל השביתה הגדולה של התחבורה הציבורית. ולא רק של המטרו כי גם של הרכבות הנוסעות ברחבי צרפת ולכל אירופה. לאנשים היה פחות זמן וסבלנות להתבונן בקישוטים כשהם נאלצים ללכת דקות ארוכות ליעדם.

הייתי אמורה לבקר את לוצרן כבר באמצע דצמבר. אבל השביתה שהתחילה ב5 לחודש החליטה אחרת. הרכבות התבטלו ולכן נאלצתי לדחות אותה לאמצע ינואר. "כל עכבה לטובה" נאמר ולמרות שהשתוקקתי מאוד כבר לגלות את לוצרן עליה שמעתי רבות .כאחת הערים היפות ביותר בשוויץ.נסיבות המצב גרמו לכך שנאלצתי להיאזר בסבלנות.

לוצרן -יופי עוצר נשימה.

שלש שעות מפרידות בין פריז לגבולה עם שוויץ,באזל ברכבת המהירה שהואילה לחזור בטובה למסלולה למרות מחאת השובתים. ועוד שעה אחת מבאזל ללוצרן. היום בו נסעתי היה שטוף שמש וכבר דרך החלון של הרכבת מבאזל נפרש מולי נוף פסטורלי מרגיע ומלבב.גבעות ירוקות,בתים מטופחים ומגדלים עם צריחים מחודדים. ברכבת הנוסעים היו שקועים בעניינם ודומה היה שבשוויץ אין איש שרוצה להפר את השלווה האידילית המיוחסת לה. "שוויץ נהדרת בחורף" קראתי באיזה מקום ואכן יכולתי לדמיין את רכס ההרים, הנהר, ואפילו את גבינת הפונדו המותכת על הלחם במסעדה מסורתית בעוד אפשר להתחמם מהאח המבוערת.

לפעמים צריך ללכת כעשר דקות ואף יותר מתחנת הרכבת עד שמגיעים ללב העתיק והפועם של העיר, אך בלוצרן תחנת הרכבת היא כבר במרכז. ואיך שיוצאים נשטפים ביופי שעוצר את הנשימה שאין בו דופי. קרני השמש זהרו מעל הנהר הכחול. השמיים התמזגו עם הנהר ומסביבו בניינים עתיקים של מאות בשנים שכל אחד מהם בעל נוכחות מרתקת.




העיר גדושה בהיסטוריה, תרבות וסיפורים שאין פינה שלא רוצים להיעצר וללמוד ואפילו רק כדי לספוג את היופי הרב הזה.

התחלתי את הסיור עם מדריכה בשם מוניקה אקרמן שדברה צרפתית שוטפת. בשוויץ מדברים גרמנית שוויצרית, צרפתית ואיטלקית. בלוצרן מדברים גרמנית בדיאלקט השוויצרי. הלכנו מעל גשר מקורה "Spreuerbrucke" העשוי מעץ. לכל אורכו, תלויים למעלה ציורים בנושא "הריקודים המקאבריים." שלדים שמלווים דמויות בסיטואציות שונות בחיים, להזכיר להולך על הגשר שהוא בן תמותה ועליו להנות מהכאן ועכשיו.לנצל כל דקה ופשוט לחגוג את החיים.

גשר אחר המפורסם ביותר בלוצרן הוא גשר העץ העתיק גשר הקפלה "kappellbrucke " ,אף הוא מעץ, חלק גדול ממנו נשרף בעבר, וציורים השונים המספרים את היסטוריית העיר, הם ציורי המקור ששרדו את השריפה.


באמצע הנהר ניצב מגדל גבוה ומסתורי בצד הגשר הקפלה שנראה כמגדלור ושימש פעם בית סוהר

העיר העתיקה פרושה משני צידי הנהר הנקרא ארבעת הקנטונים. והמפרצים שיוצאים ממנו הינם האגמים. נעים לגלות תוך כדי הליכה ברחובות את הבניינים העתיקים בצבעים שונים. בכל סיבוב ראש מחכה לך צבע אחר בוהק. מירוק במבוק עד לאדום עז. חלק מהבניינים המודרניים מעוטרים בציורי קיר. מלון balances משך את תשומת ליבי בשל האיורים המסוגננים. הצבעים המיוחדים והעמוקים של שוויץ משכו במאה ה19 את הצייר טרנר שהגיע רבות אל העיר. הוא לא התפתה לעלות להרים ונהג לצייר אותם מנקודת התצפית במרפסת המלון. הבקורים של טרנר ושל הסופר מרק טווין,עוררו פרסום ומשכו אנגלים רבים שהחלו לבוא לשוויץ להרים לחופשות שלהם.

תערוכה גדולה של ציוריי ויליאם טרנר, נערכה שנה שעברה במוזיאון האמנות שערך מחווה לצייר שהרבה לצייר את נופי לוצרן. הבניין המודרני הגרנדיוזי תוכנן על ידי הארכיטקט הצרפתיJean Novel

זהו מרכז תוסס לאומנויות הפעיל כל ימות השנה. גם הוא נמצא על שפת הנהר.

מה שאהבתי בעיר הזאת אלה הניגודים. מצד אחד בניינים מפוארים עתיקים, ומקושטים בססגוניות ומצד שני בנינים גדולים ועוצמתיים מודרניים.מצד אחד אור קורן ובוהק לאן שלא מביטים ומצד שני אפלולית מסוימת כצל חמקמק המסתתר מאחור .

בלוצרן יש שפע של פינות חמד ככיכרות קטנות ועתיקות עם מזרקות,כנסיות מהודרות. אחת יותר יפה מהשנייה וסמטאות ציוריות.מחוגי השעונים נעים ללא הפסקה ומתנוססים בפינות שונות בעיר כמו על הצריח האדום של בניין העירייה וגם בחנויות השעונים ,המותגים היוקרתיים והמפורסמים של המדינה.כדי להזכיר את הדיוק השוויצרי. כל דקה חשובה ובעלת ערך! אולי זה מעין דיאלוג סמוי עם השלדים המרקדים בציורי גשר התחנה המאיימים באירוניה על כל עובר אורח לחשב את צעדיו ובמקביל להנות מהחיים.

בתי המלון הם חלק בלתי נפרד מהשארם של העיר. כמו בית המלון שאירח את ווינסטון צ'רצ'יל Hotel Schweizerhof שהוא מקום היסטורי חשוב והוא משקיף בגאווה על הנהר.


אנדרטת האריה


זוהי אחת האנדרטות היפות והמקוריות שיש. אריה חצוב בסלע כשמתחתיו בריכת מים וניתן לראות אותו ממרחק מסויים היוצר הילה מיוחדת שאופפת אותו. האריה העצוב והסובל שבגבו נעוצה חרב כסמל למותם של החיילים השוויצרים הרבים שהוצבו בצרפת והגנו על המלך בזמן המהפכה הצרפתית. כדאי לראות את הפסל ביום ובלילה,מתקבל אפקט שונה לחלוטין עם התאורה. אפשר להתבונן בו זמן רב עד כדי כך הוא מרתק. הוא מאוד מפורסם,(מרק טווין גם מאוד התפעל ממנו) ונמצא במרכז העיר ומספיק לשאול את התושבים "היכן נמצא האריה" והם בחיוך מיד מסבירים לך איך להגיע.


לוצרן הלילית




הלילה ירד ברכות על העיר וכסה אותה בגלימת קטיפה כהה מבלי ששמתי לב. חורף, ומחשיך מוקדם. האורות נדלקו בתזמון מושלם, מתכוננים לפסטיבל האורות המפורסם שמתרחש כל ינואר.

השוויצרים ידועים כעם מאופק וקפדן אבל הם יודעים לחגוג ובגדול. פסטיבל האורות מושך אליו תיירים רבים. בפינות שונות בעיר היו מיצגים, סרטים בתיאורה מיוחדת וצבעונית. ובמהלך חודש פברואר מתקיים מידי שנה. הקרנבל של לוצרן. תהלוכת בובות ענק בצד ריקודים ומוזיקה. הפנינג מושקע וחוויתי שמבריח את הקור והקדרות. הייתי שמחה לראות אותו (העיר כבר התחילה להתכונן בזמן שהותי בה לפסטיבל ומסכות שונות תלויות בחלונות הראווה ובמלון שהייתי בו.)

על יד גשר התחנה הייתה מחווה ל"תרבות הסלפי" עם גימיק של שלד שעושה לעצמו סלפי בתנוחות שונות. וניתן היה לצפות במחווה לשוקולד השוויצרי Max Chocolatier , בדגים ,ציפורים ועוד.. וכל זה בסרטים המוקרנים על קירות הבניינים


על קיר הכנסייה הענקית Saint leodegar הוקרנו קליפים של צבעים פסיכדליים שנעו בזרימה ובתוכה נערך מספר פעמים קונצרט מיוחד שערך כ20 דקות בשילוב של מוזיקת אורגן ומיצגי וידאו מתחלפים על תקרת הכנסייה.

וכדי לחוות את העיר לוצרן התוססת הלילית לקחתי מעלית קטנה למלון שנמצא על צלע הר מלון מונטאנה המרשים ביותר בריהוט המסוגנן שלו. בימי חמישי מתקיימים בבר לואיז ג'אם סשן. הקונצרט פתוח לקהל,צריך רק להזמין משקה. הבר נראה כלקוח משנות ה20,כאילו אתה בתוך סט של סרט קולנוע.מאוד אלגנטי.אווירה חמימה וכיפית, כורסאות רכות יין טעים ביותר והלהקה נגנה ג'אז קצבי וטוב.

ולמחרת בבוקר


השמש החורפית המשיכה להאיר פניה בשמיים. כדי להגיע להר ריגי לוקחים אניה מהנמל. הממוקם מול תחנת הרכבת. הנסיעה עורכת כשעה עד שמגיעים למרגלות ההר ולמקום שנקרא Vitznau ומשם יש רכבת העולה במעלה ההר ועוצרת בשני כפרים עד שהיא מגיעה לפסגה.

הנסיעה באונייה הייתה חוויה נהדרת הרבה בזכות הנופים הקסומים החולפים תוך כדי ההפלגה והצבעים חדים וחזקים ומעוררים את כל החושים גם את מי שלא ישן הרבה בלילה.



על פסגת ההר הריגי אפשר היה ליהנות מקרני השמש המחממות בשילוב השלג שכיסה את ההר. לצפות בנוף של אגם ורכסי ההרים המקיפים אותו,הייתה חוויה מרגשת. ואם פעם שלג היה דבר שבשגרה באירופה היום צריך להרחיק עד פסגת הר על מנת לחזות בו. זה היה מאוד מרענן ועושה חשק לבלות מידי פעם בנוף הררי.

בשוויץ הכול מתוכנן בסימטריה ובנוחיות. ולכן כדי להעצים את החוויה ההררית החורפית מומלץ מאוד לרדת עם הרכבת ולעצור בRigi Kaltbad

יש שם מסעדה עממית איטלקית טובה,ואחר כך מתפנקים בבריכות הספא Mineralbad המחוממות. ישנה בריכה מקורה וחיצונית.תוך כדי שהייה במים הלוהטים,יש תצפית מרהיבה על ההרים. במתחם הספא יש כמה סוגי ג'אקוזי.סאונות, כל מה שנדרש בשביל הירגעות טוטאלית.

כשיורדים מההר אפשר לרדת ברכבל או ברכבת. תמיד נחמד לנסות משהו אחר ולכן הרכבל הייתה בהחלט חוויה נוספת.

בערב כבר גשם שוטף התחיל לרדת בעיר. פסטיבל האורות התחיל ואפשר היה להסתובב שוב הפעם עם המטרייה כדי לגלות עוד בנינים מוארים ומייצגים שלא ראיתי קודם.



ולמרות התחזיות על יום גשום התעוררתי ליום שבת שמשית מחדש. והפעם הלכתי להנאתי על שפת האגם וגיליתי את מפלי המים לא הרחק מגשר התחנה שהזכירו לי את "צרפת הקטנה" בשטרסבורג. התפעלתי שוב מהבתים המקסימים והצבעוניים ואז הלכתי למוזיאון בו יש אוסף גדול מיצירות פיקאסו והאימפרסיוניסטים. Sammlung Rosengrat המאפשר הפוגה אמנותית מהמוזיאון בחוץ שכן לוצרן היא בעצמה ציור שיצרו אותו במשיחות מכחול הטבע ויד האדם.

אי אפשר להיפרד מלוצרן בלי לשבת במסעדה מיוחדת לפונדו ורקלט. המאכלים המסורתיים של שוויץ על השולחן מוגש כלי החמום, שמעליו מתיכים את הגבינות עם הלחם או תפוחי האדמה.

(רק מהריח מקבלים תיאבון)זהו מאכל חורפי אידאלי. המסעדה עצמה ממוקמת למרגלות הנהר ובמיקום על יד החלון אפשר היה להשקיף עליו.

המון אנשים בשעות הצהריים הסתובבו בחוץ. וביניהם אנשים מחופשים הולכים עם כלי נגינה ותזמורת שהסתובבה בעיר שסחפה אחריה מלווים רבים. הבעת פניהם עליזה וצוהלת

"לכבוד מה זה"?שאלתי

"הכנות לקרנבל שיערך בחודש הבא. זהו קרנבל מאוד מושקע ומפורסם.אנחנו מצפים לתיירות מכל שוויץ ומאירופה ולכן ההכנות מתחילות מוקדם. כדאי לך לא לוותר על החוויה הבלתי נשכחת הזאת"

שבת בצהריים ולוצרן מתכוננת לקרנבל המסכות בחצוצרות ותופים

.

העפתי מבט בשעון הענק בצריח האדום של העירייה וראיתי שנותרו לי שעתיים לטייל ברחובות היפים ולהתבונן באגם הכחול הבוהק.וכבר הבטחתי לעצמי לחזור אליה שוב בשנה הבאה במיוחד לקרנבל המסכות.




קרדיט לצילומים -משרד התיירות של לוצרן

ניבה יוסף







המלצות נוספות


בית המלון Wilden Mann

ממוקם בלב העיר. בית מלון שקיים למעלה מ500 שנה עם אווירה לא שגרתית. ארכטיקטורה מעניינת. חדרים מרווחים ונוחים. ארוחת בוקר מעולה ושרות לבבי. גם מסעדת המלון לארוחות הערב טובה מאוד. בבית המלון התחילו לקשט בזמן שהותי בו במסכות שונות את המסדרונות והלובי לקראת הקרנבל.


מסעדת Rebstock מול הכנסייה המפוארת Saint Leodegar מאכלים מסורתיים עם טאצ' עכשווי. אווירה מלאת חיים.


מסעדה Pfistern מסעדת פונדו מעולה. יש גם מאכלים אחרים טובים.המיקום אידאלי,על יד האגם. והיא מאוד נעימה. שירות לבבי.


פסטיבל האורות לילו מה9-19 לינואר.


קרנבל המסכות והתלבושות המפורסם 11-16 פברואר 2021







126 views