Search
  • Niva

תמצא אותי (trouves moi)ב Trouville

Updated: Aug 5


האם חוויתם את התחושות האלה שצלילים מסוימים יכולים לעורר בכם לפני שבקרתם את המקום?

אצלי, זאת שירת השחפים החגים מעל חוף הים. הם נשמעו לי כמו חגיגות החופש. אני זוכרת את זה בבהירות מביקור בפעם הראשונה בברייטון באנגליה. קולם נשמע אפילו במרכז העיר להזכיר לי שאני על יד חוף הים ונמצאת בטריטוריה שלהם.

כשהגעתי ל Trouville-Sur-Mer בתחילת יולי חוויתי deja vu.קולם של השחפים שהדהד באוויר עורר מחדש זיכרונות מתוקים-מלוחים.

טרוביל היא בהחלט לא רק עיר על יד חוף ים. היא יפהפייה, אמנותית. מלאת אופי. בשביל כל אוהבי הים, ספרות והיסטוריה, זהו שילוב אידאלי.

אחרי חודשיים של הסגר בפריס, הרגשתי כמו צפור בכלוב. זאת הייתה העיר הראשונה אליה יצאתי בנסיעה ברכבת. התרגשתי להיות שוב על יד שפת הים. השתוקקתי זה מכבר לבקר בה.

שמעתי ספורים רבים על טרוביל ודוביל שתי ערים ידועות מאוד בנורמנדי שרק גשר מפריד ביניהן. הן חולקות תחנת רכבת משותפת. שתיהן פופולאריות מאוד לתיירים.בגלל חופי הים האטרקטיביים,חוליים ומוזהבים והמיקום הגיאוגרפי הנוח, שעתיים וחצי נסיעה מפריס ברכבת.

הייתי מאוד סקרנית לגלות מה מייחד אותן ומהו סוד קסמן. והפעם ההתמקדות היא בטרוביל.


Trouville -Sur- Mer

השהייה בטרוביל הייתה כמו אוויר לנשימה כה מרענן. החוף החולי, עם הסככות הצבעוניות היו תמונה מלהיבה להתבונן בה. כאילו אני צופה בסצנה של סרט צרפתי רומנטי ואיכותי בשעת בין ערביים.

הלכתי באיטיות על החוף, מתבוננת בגוון הירוק של מי הים, מוזיקת השחפים מלווה אותי. הנחתי לאופק הים המרגיע והמלבב לעטוף אותי בשלווה.



הנוף מהטיילת


לא רק ים ירוק קטיפתי מצד אחד. בעוד הולכים על הטיילת על הקרשים (la promenade de planches) מהעבר השיני מתגלים בזה אחר זה הבניינים המפוארים שכל אחד מהם נושא חותמת של סיפור המסתתר מאחוריו. סופרים, מהמובילים בספרות צרפת. התאהבו בעיר הציורית הזאת וכתבו בה. פלוברט,פרוסט, מרגריט דוראס. שהייתם בעיר לתקופות ממושכות תרמה להאדרת שמה של טרוביל כעיר נופש נחשקת ומשכה עוד אמנים רבים לבוא ולצור בה. ספור אהבה של פלוברט עם אחת מתושבות העיר אלזה שלזינגר הייתה השראה לכמה מיצירותיו.

למרות שטרוביל נראית כעת עיר המבוססת מזה שנים. היא הייתה בעבר הרחוק כפר דייגים פשוט והיה זה הצייר הצרפתי שארל מוזין שגילה אותה. הוא בקר בכפר ב1825,התחיל לצייר אותו,חזר אליו לעתים תכופות ומשך בעקבותיו אליו ציירים נוספים שהתיישבו בו.הכפר הפך ברבות הזמן לעיר משגשגת.



הצייר האימפרסיוניסטי הנפלא קלוד מונה הגיע אף הוא עם אשתו, ילדם וחברים משותפים לעיר. כמה מיצירותיו המפורסמות נוצרו על חוף הים בטרוביל. הוא צייר פורטרטים של אשתו קמיל ובנם.

אם עכשיו הייתי במאה ה19 קרוב לוואדי שהייתי הולכת בעצמי עם שמשייה מתחרה על חוף הים שהייתה מגנה על עורי מהשמש המסנוורת.

כמו אנגליה, השכנה שלה,אפשר לקבל את ארבע עונות השנה ביום אחד בנורמנדי. הבוקר סגרירי וקריר התהפך לאחרי הצהריים עם שמש חמה מאוד ,בערב התקרר ולאחר מכן התחמם לקראת עשר בלילה.

הטיול בטיילת מרתק כי על הדרך ועל חוף הים אפשר לראות תמונות המציגות את טרוביל מפעם ואיך נשים התלבשו לחוף הים ופוסטרים של אחד הציירים והגרפיקאים המזוהים ביותר עם העיר טרוביל שאיוריו מקשטים את העיר ונערכות לו תערוכות קבועות,הצייר ריימונד סביניאק.




המוזיאון -Villa Montebello

לא רק חזות הבניין יפהפה. בתוך המבנה,מוצגת תערוכה אקלקטית של העולם הימי של העיר טרוביל. מפוסטרים ענקיים, לציורים אימפרסיוניסטים,


מייצגים תקופתיים של בגדי ים, סככות ושמשיות. מהחלונות הגדולים נשקף נוף הים המרגיע שהופכים את ההתבוננות בתמונות ובמייצגים לנעימה במיוחד.

אני לא יודעת אם זה קשור לפוסט תקופת הסגר, אבל הציורים והתמונות במוזיאון הפכו אותי בן רגע למאוד נוסטלגית וכמהה לעולם נושן רומנטי,הרבה יותר צנוע ותמים. וכשמביטים בתשומת לב,באמנות הצרפתית מבינים רק יותר את המונח הידוע"Savoir Faire"





הים של נורמנדי ושוק הדגים


האם הזכרתי קודם שהים נראה קטיפתי וירוק? שיט קצר שעשינו באניה. הבהיר לי שזה היה חזיון מתעתע. רק מקו החוף,הים היה נראה רגוע כשטיח חלק. הגלים היו גבוהים ועוצמתיים וטלטלו מצד לצד את האניה,הרגשתי כמו ברכבת הרים, די הרפתקאני בשביל ארבע אחרי הצהריים.

היי רגע,אבל האם אלה לא החיים בעצמם,בלתי צפויים ומלאי הפתעות? יכולתי להבין את ההשראה הקסומה של הים בנורמנדי על היוצרים שניסו לפענח את סודו לכל אורך התקופות.

ואם מדברים על "savoir faire" אחד מהשווקים היותר יפים ואסתטים לדגים שראיתי נמצא בטרוביל והוא מקור משיכה למקומיים ותיירים.מוכרחים,לבקר בשוק הפתוח ולהתבונן בדוכנים המציעים שפע של דגים המסודרים לפי צבע וגודל הנראים כתמונה אימפרסיוניסטית חיה. מקלמארי ועד לצדפות(אפילו הריח היה מעורר תיאבון) ויכול לגרום לבלבול לכל צמחוני שבמקרה עובר בסביבה..

על ידם יש שולחנות ומסביבם יושבים הסועדים הטועמים מהשלל הרב עם כוס יין.


מול השוק הססגוני יש מסעדת דגים מעולה "La central" ,זה מקום גדול ומרווח. מרפסת ענקית עם תנורים מחממים התלויים למעלה. האוכל טרי וטעים והשירות מקצועי וחביב ביותר.

דג הסלומון והתרד הטרי,כוס היין וגלידת התפוחים שניסיתי היו מאוד טובים(הגלידה המיוצרת בנורמנדי מאוד טעימה,אחד הטעמים המזוהים ביותר עם נורמנדי הוא הקלבדוס )

הייתה זאת חוויה רק לצפות בקהל האנשים שלא הפסיק לזרום למסעדה כסוג של תיאטרון בפני עצמו.


רחוב הרחצה(Rue des Bains)

זהו הרחוב הראשי ושוקק החיים של טרוביל. יש בו מבחר חנויות עצמאיות,מסעדות,ברי יין ובתי קפה.גיליתי שם מקום מקסים בשם "Villa Gipsy" יש לו גינה קטנה ומלבבת מאחורי בית הקפה. אפשר להזמין אוכל טבעוני מתוצרת מקומית. טרוביל בנויה כמו על גבעה ואפשר לראות את הסמטאות עולות בשיפוע מהרחוב הראשי ומובילות לכל מיני חצרות ססגוניות ומטופחות.


.תוך כדי שוטטות גיליתי חצר אחורית משותפת של כמה בתים, פרחונית וצבעונית. שתי שכנות שוחחו על יד השולחן בחוץ ואף הזמינו אותי להצטרף. כששאלתי אם אוכל לכתוב את המיקום המדויק של המקום,מאחר וזה בית פרטי הן ענו לי שהן מעדיפות שזה יישאר נסתר. אז אולי כשאתם תטיילו בטרוביל תגלו מקומות נסתרים בשבילכם. זהו תענוג ללכת לאיבוד בעיר כמו טרוביל,פשוט לתת לחושים להוביל אתכם ואז תמצאו את עצמכם בכל מיני רחובות קטנים חבויים.



כדאי להרים את הראש תוך כדי הליכה,כי נתקלים בפוסטרים וציורי קיר רבים מכל הסוגים שהם חלק מהזהות של העיר. בסגנון קלאסי עד אלטרנטיבי. טרוביל היא מלכת ציורי הרחוב.


הנמל של טרוביל. הדרך בין טרוביל לדוביל

טרוביל ודוביל Trouville et Deauville

שתי האחיות האלה,האם הן ,החברות הטובות ביותר או יריבות מרות ויהירות? זה תלוי איך מסתכלים על זה.

טרוביל בעיני דורשת התעמקות גדולה יותר. היא צריכה "כמה דייטים" כדי שתוכלו למצוא בזה אחר זה את כל האוצרות החבויים בה. אל תתנו לצד העממי שלה להטעות אתכם. העיר הזאת גדושה בהיסטוריה ואנקדוטות שונות. מצאתי אותה מאוד אלגנטית.היא מאוד אמנותית, וסופיסטיקיטד כפי שהסברתי קודם על כל האמנים שהגיעו אליה וטבעו את חותמם בעיר. מתקיימים בה לכל אורך השנה,הרבה פסטיבלים של שירה וספרות ותערוכות.

בעוד שדוביל כולה ניצוצות וקצף ומפגינה יוקרתיות. כוכבי הקולנוע הנודעים שבקרו בעיר. בכל שנה בספטמבר מתקיים פסטיבל קולנוע אמריקאי חשוב. שמות השחקנים שהיו בה, חקוקים על ביתנים לכל אורך הטיילת.ישנו מלון נורמאנדי המפואר והידוע שארח בו את השחקנים ואנשי הקולנוע. במרכז העיר הרחובות הם ישרים ואין סמטאות חבויות כמו בטרוביל. הרבה מסעדות, חנויות מותגים מובילים,ושוק יפה אך יקר המתקיים פעמיים בשבוע.

בשתי הערים הקזינו מרשים ובולט למרחוק,וטיילת ארוכה ונעימה ללכת לאורכה. אהבתי מאוד את ההליכה בין שתיהן. עוברים בצד הנמל של טרוביל שמוביל לעבר השני. לדוביל. השמש נצצה בשמיים וצבעה את הנוף לזוהר במיוחד. הטיול מטרוביל לדוביל עורך כרבע שעה והוא מאוד מהנה.





לא ציפיתי לראות את את הטיילת של טרוביל עמוסה באנשים כשחזרתי אליה אחרי הצהריים. השמש הייתה חזקה ומאחר ולא היה לי כובע חזרתי ל"rue de Bains" ובין הסמטאות מצאתי שוב צל,ויכולתי שוב לטייל בהנאה. הוא היה פחות צפוף ממה שחשבתי שיהיה.


המלון הקומפאקטי והנעים ששהיתי בו "Maison de la plage"נמצא חמש דקות הליכה מהחוף ברחוב la plage. זהו מלון משפחתי,קטן ולא שגרתי.חדר האוכל נמצא בחדר מרוהט הנראה כחנות רהיטים עתיקים מיד שנייה . וארוחת הבוקר צרפתית קלאסית עם מוצרים מקומיים וטעימים.


הפועל Trouver בצרפתית זה למצוא. הוא נסתר וגלוי בשם העיר.אפשר לגלות תמיד משהו חדש ומקורי בעיר חלומית שהתגלתה פעם. ומה אתה קורא יקר תמצא כשתגיע ל Trouville?





קרדיט לתמונות :ניבה יוסף

משרד התיירות של טרוביל



102 views